החופש לדמיין והזכות לקרוא

החופש לדמיין והזכות לקרוא

עבור תלמידים עם מוגבלויות שכליות והתפתחותיות (Intellectual and Developmental Disabilities) המוצאים את עצמם במסגרות מופרדות, מניעת חינוך מבוסס אוריינות המותאם לגיל אינה בחירה פדגוגית ניטרלית – זהו אקט של הדרה מערכתית. מגיל הגן ועד כיתה י"ב, ודרך תוכניות המעבר הכפופות לחוק IDEA‏ (Individuals with Disabilities Education Act), ההבטחה לחינוך ציבורי הולם ללא עלות (Free Appropriate Public Education - FAPE) נשחקת באופן שגרתי על ידי המילה "הולם" ("Appropriate"). מונח זה נותר לשיקול דעתם של בתי ספר בודדים ושל צוותי IEP‏ (Individualized Education Program) בעלי כוונות טובות, והתוצאה היא טריקת דלת של "כלא גן הילדים" הנצחי במקום דפיקה של הזדמנות על דלת שנפתחת לעתיד ללא גבולות.

כאשר בתי ספר בוחנים תלמידים דרך עדשה של יכולת נמוכה, ההשלכות הן צפויות והרסניות. ללא חזקת המסוגלות (Presumptionof Competence), תלמידים עם מוגבלויות מורחקים ממסלולים המובילים לתעודת בגרות (Diploma-bound tracks) ומקבלים יעדים של מיומנויות חיים תפקודיות (Functionallife skills) במקום לימודים אקדמיים. מלמדים אותם למיין כביסה במקום לקרוא ספרות. מלמדים אותם לספור מטבעות במקום להבין היסטוריה. זה אינו חינוך – זוהי נבואה המגשימה את עצמה המחופשת לשפה של תמיכה.

אוריינות אינה מותרות עבור תלמידים ש"מסוגלים להתמודד" איתה; היא הארכיטקטורה של סוכנות אישית (Agency). ללא קריאה וכתיבה, תלמיד אינו יכול לשלוט בנרטיב שלו. הם אינם יכולים לדמיין את עצמם בתוך סיפור, כיוון שכל סיפור שניתן להם נכתב עבור ילדים בני שלוש. תקועים בעולם תמידי של ד"ר סוס (Dr.Seuss) ואריק קרל (Eric Carle) בזמן שקבוצת השווים שלהם מתקדמת, תלמידים אלו לעולם אינם פוגשים ייצוגים אותנטיים של אנשים כמותם – ללא מודלים לחיקוי, ללא מראות, ללא מפות לעבר חיים גדולים יותר, וללא כני שיגור ל"ירייה לירח" (Moonshot).

ללא אוריינות, התקשורת קורסת. לחשיבה ביקורתית אין פיגום (Scaffold). לחלומות אין שפה. המחסומים שנבנים על ידי ציפיות נמוכות אינם נשארים בין כותלי בית הספר – הם מלווים את התלמידים אל הבגרות, אל הבידוד ואל התלות. כל תלמיד, ללא קשר למוגבלות, ראוי לחינוך המניח מראש את הפוטנציאל שלו. אוריינות אינה הפרס על היותך תלמיד שקל ללמדו; זוהי זכותו של כל ילד שילמדו אותו. לכל ילד מגיע החופש לדמיין, והדמיון מתחיל בזכות לקרוא.
צפו בוידאו כאן

אוטו לאנה (Otto Lana) מתגורר בסן דייגו, קליפורניה. כיום הוא לומד ב-University of San Diego.הוא סנגור עצמי (Self-advocate) נמרץ המוביל את המאבק למען זכויותיהם שלאנשים עם מוגבלויות הקשורות לדיבור (Speech-related disabilities).