עיצוב למען הכבוד: מודל מגורים חדש למבוגרים על הרצף האוטיסטי
עבור מבוגרים רבים על הרצף האוטיסטי, משבר הדיור אינו נוגע רק לזמינות של יחידות דיור, אלא להתאמה שלהן לצרכיהם. מודלים מוסדיים מסורתיים נוטים להתעלם מצרכים חושיים, מאוטונומיה ומהרצון בחיבור קהילתי משמעותי. עם זאת, טיפולוגיה חדשה של מרכז ליז ואיוון למאר (Centre Lise et Yvon Lamarre) ממונטריאול, מציעה תוכנית עבודה חדשה לחיים מותאמים נוירולוגית.
המרכז פותח באמצעות שיתוף פעולה הדוק בין אדריכלים, מומחים קליניים, מטפלים ומשפחות, ומציע מודל מגורים שתוכנן במיוחד עבור מבוגרים אוטיסטים והצרכים החושיים שלהם. הגישה משלבת תובנות טיפוליות עם חדשנות אדריכלית במטרה להפחית מתח, לקדם עצמאות ולתמוך ברווחה ארוכת טווח.
חשיבה מחדש על יחידת המגורים
במקום מסדרונות ארוכים שלאורכם דלתות, סידור שעלול לייצר תחושה מוסדית ומציפה, המרכז מציג יחידות דיור קטנות. מדובר במקבצים של ארבעה חדרי שינה עם סלון וחדר רחצה משותפים. פריסה זו יוצרת תחושת מוכרות ונוחות של בית ולא של מוסד. כיום מתגוררים במקום שישה עשר מבוגרים בארבע יחידות דיור כאלו, כאשר כל אחת מהן מחוברת לאזור אוכל משותף המציע מגוון אפשרויות ישיבה המותאמות לצרכים חושיים, החל מפינות שקטות ועד לשולחנות קהילתיים פתוחים.
החלטה חדשנית נוספתהייתה ביטול כל מסדרון פנימי המחבר בין קומות המגורים למרכז היום הנמצא מתחתיהן. במקוםזאת, הדיירים עוברים בשטח פתוח בין שני האזורים. פעולה זו מוסיפה מעבר יומי צפויומייצרת קשר מקרקע עם אור טבעי ואוויר צח.
סביבה המגיבה לצרכים חושיים
צוות העיצוב התבסס על מחקר בשם Sensory Fragments,מחקר על אדריכלות מכילה נוירולוגית שהובל לאחרונה על ידי משרד Lemay, כדי לעצב כל פרט. פינות מסדרון מעוגלות מקלות על הניווט ומבטלות הפתעות חזותיות פתאומיות. סימוני רצפה צבעוניים מאותתים על האווירה בכל חדר בהמשך הדרך, מה שעוזר לדיירים להתכונן לקראת הכניסה אליו. החומרים נבחרו כדי להרגיע ולתמוך בחושים, וכוללים עץ חמים, צבעים רגועים ולוחות אקוסטיים מבד לבד המרככים את הסאונד ומפחיתים עייפות שמיעתית. דגש הושם על נוחות מגע באמצעות מרקמים טבעיים בחללים הפנימיים ובאמצעות גינה חושית חיצונית, שבה הדיירים יכולים לחקור ריחות מרגיעים, ערפילי מים ובוטניקה חווייתית.
צעדים מעשיים למשפחות ולספקים
בין אם אתם מעצבים מקום מגורים, מתאימים בית קיים או תומכים באדם אהוב, עקרונות אלו יכולים להנחות שיפורים יומיומיים:
- בססו מעברים צפויים: נתיבי תנועה ברורים, רמזים חזותיים ושגרות עקביות מפחיתים מתח.
- הנמיכו את העומס החזותי: בחרו בצבעים עדינים והעדיפו תאורה טבעית.
- נהלו את האקוסטיקה: הוסיפו טקסטיל, לוחות לבד או שטיחים כדי לרכך רעשים.
- הציעו אזורים חברתיים מגוונים: ספקו פינות שקטות, חדרים משותפים קטנים וחללים קהילתיים פתוחים, המאפשרים לכל אדם לבחור כיצד (והאם) ליצור קשר חברתי.
- שלבו טבע: אפילו גינה חושית קטנה או אדנית במרפסת יכולות להציע חוויות רב-חושיות מקרקעות.
מרכז ליז ואיוון למאר מוכיח כי דיור מותאם נוירולוגית אינו רק אפשרי, אלא ניתן לשכפול. כפי שמשתפת קתרין למאר מקרן למאר, "המודל הזה מספק ביטחון אך גם הזדמנות לדיירים לצמוח באמת". תקוותה היא לראות פרויקטים דומים מתרבים בקוויבק ומחוצה לה.
כאדריכל מוביל במשרדLemay, בריאן מרשנד יוצר סביבות אינטואיטיביות המקלות על הניווט ותומכות בשימושים משותפים. הוא הנחה את העיצוב המותאם נוירולוגית של מרכז למאר.
לצפייה בראיון לחצו כאן
